תאריך ושעה
 


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח





דף הבית >> מאמרים וביבליוגרפיה >> הוראת הקריאה בכיתה א' - לאן?
 

מתוך כתב עת דעות- כתב עת בנושאי הוראה וחינוך - משרד החינוך, מחוז חיפה. גליון 7, פברואר 2003
מאת: ד"ר מיכל רוזנברג

סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'.

קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה: 

 Bottom-up Model - מודל "מלמטה למעלה", אשר מדגיש את חשיבות מיומנות הפענוח ומבוסס על הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי ועל תרגום גרפו-פונמי. במודל זה התהליך הוא ליניארי, מהחלק לשלם:
אותיות ופונמות ← מילים  משפט  ← טקסט.
מודל זה בא לידי ביטוי בגישת המיומנויות – הגישה הפונטית והפונטית-סינתטית. נקודת המוצא בגישה זו היא מהחלק לשלם ומפענוח למשמעות

 Model Top-Down - מודל "מלמעלה למטה" אשר מתבסס על לימוד תבניות מילים שלמות מתוך עולמו של הילד. התומכים במודל זה טוענים שהתהליך הטבעי איננו ליניארי ושנקודת המוצא היא הידע הקודם של הקורא, דהיינו תהליך הקריאה הוא מהמשמעות לסימני הכתב. מודל זה בא לידי ביטוי בגישה הגלובלית ובגישת השפה כמכלול (Whole Language).

 Interactive Model - המודל האינטראקטיבי. לפי מודל זה שני התהליכים "מלמעלה למטה" ו"מלמטה למעלה" שלובים זה בזה וקיימת אינטראקציה בין תהליך הפענוח לתהליך ההבנה. מודל זה בא לידי ביטוי בגישה המאוזנת להוראת הקריאה ((Balanced Reading Instruction , אשר דוגלת בשילוב בין ההתמקדות במשמעות לבין פיתוח מיומנויות פענוח, תוך אינטראקציה ביניהם. גישה זו מעוגנת, מאמצע שנות ה-90 , בחקיקה בכמה מדינות בארה"ב (אולשטיין וכהן 2001 ), כשדרישותיה העקרוניות הן:
  שילוב של שפה דבורה וכתובה, תוך שימת דגש על קריאה עצמאית של חומר מעניין.
  הקנייה מפורשת של מיומנות הפענוח אחרי הכשרה יסודית של המודעות הפונולוגית.
  אבחון והערכה כחלק אינטגראלי של תכנית ההוראה

לנוכח אי שביעות הרצון מהישגי הקריאה בארץ, הוקמה בחודש אוקטובר 2000 וועדה, בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. בחודש יולי 2002 הגישה הוועדה את המלצותיה למשרד החינוך. ההמלצה המרכזית של הוועדה היתה, כי כל השיטות להוראת קריאה בארץ צריכות להכיל את הרכיבים הבאים:

1) מיומנויות פענוח.
2) קריאת ניקוד.
3) דיוק בזיהוי ובקריאת מילים.
4) אימון ותרגול שטף קריאה.
5) עידוד כתיבה.
6) טיפוח הלשון.
7) הערכה אובייקטיבית.

המלצה נוספת של וועדת שפירא הייתה להקים וועדת היגוי לרפורמה בהוראת הקריאה והחינוך האורייני, ליישום ההמלצות, ואכן וועדה זו הוקמה בראשותו של פרופ' יוסף שמרון. המלצותיה של וועדת היגוי זו התפרסמו בחוזרי מנכ"ל סב/8 (א), אפריל 2002 וסב/ 2(א), אוקטובר 2002, תוך ראיית הקניית הקריאה כהקניית מיומנות, המחייבת הוראה ישירה, מובנית ומתוכננת לשלביה.
בחוזרים הנ"ל נמנו רכיבי הלמידה והוראת הקריאה בכיתה א':

1) מודעות פונולוגית
2) שליטה בשמות האותיות
3) שליטה בצופן האלפביתי
4) קריאת מילים
5) שטף בקריאת מילים
6) הבנת הנקרא
7) כתיב
8) כתיבה

במסמכים נוספים שפורסמו, בשנים האחרונות, ע"י משרד החינוך עולה הדרישה כי שיטת הקריאה תהיה רכיב משמעותי אך לא בלעדי בתכנית של לימוד הקריאה והכתיבה, ותיתמך במגוון פעילויות המפתחות את הכשירות האוריינית של התלמידים. כן מומלץ לא להתמקד רק בתרגילים מסורתיים של הקניית ראשית הקריאה ( חוזר מנכ"ל ס"א/1., גף הערכה ומדידה, תש"ס., אוריינות בכיתה א', 1995).
גם בדו"ח הוועדה להוראת הקריאה (יולי 2001) עולה הדרישה לחשיפת הילדים לסביבה אוריינית המעודדת קריאה וכתיבה ולשימוש במגוון רחב של פעילויות. זאת ועוד, נראה, שכל העוסקים בקריאה תמימי דעים ששיטת הקריאה אינה מרכיב בלעדי בהוראת הקריאה בכיתה א'.

מתוך גישה שידיעת קרוא וכתוב ברמת הפענוח היא אמנם תנאי הכרחי, אך אין היא בבחינת תנאי מספיק, יש לדעתי, לטפח ולפתח אצל הילד כשירויות אורייניות בהן יבואו לידי ביטוי כשרים לשוניים, קוגניטיביים, חברתיים ותרבותיים, כבר במהלך רכישת הקריאה בכיתה א'. זאת ועוד, חשוב שתרגול הקריאה יעשה בדרכים מגוונות וחוויתיות תוך התייחסות לשפה הדבורה והכתובה כאחד, באוצר מילים הלקוח מעולמו של הילד.

תוך התבססות על המסמכים הנ"ל ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל,
מצאתי לנכון לפתח תכנית, אשר תטפח בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'.
שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש" - טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה.
תכנית זו זכתה להמלצה של תת הוועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה.

טיפוח הכשירות האוריינית, בא לידי ביטוי בתכנית זו על ידי:
  פיתוח מודעות פונולוגית וגרפו - פונמית.
  דיוק בפענוח ובקריאת מילים / משפטים.
  אימון ותרגול שטף קריאה באופן מהנה וחוויתי.
  פיתוח כשרים קוגניטיביים (מיון, חשיבה מסתעפת, ניבוי אירועים ועוד).
  הפקת משמעות תוך שימוש ברמזים סמנטיים, תחביריים ומורפולוגיים.
  פיתוח מודעות לתהליכים מטה-קוגניטיביים.
  עיסוק בסוגות שונות, בקריאה - כתיבה.
  טיפוח לשוני.
  שימוש אינטראקטיבי בארבע אופנויות השפה: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה.
  שילוב כתיבה, כולל כתיבה עצמאית ויצירתית, של כל ילד בהתאם לרמתו ויכולתו הלשונית.
  טיפוח שיח מילולי בעקבות קריאה וכתיבה.
  הצעות לפעילויות אורייניות מחשב.

עקרונות פדגוגיים - דידקטיים של התכנית:
  קידום של כל ילד בהתאם ליכולתו ולרמתו, באמצעות עבודה פרטנית וקבוצתית.
  שימוש בתכנים אותנטיים הלקוחים מעולמו של הילד והרלוונטיים לגביו.
  מבניות: התכנית בנויה כך שבכל חוברת אותן משימות ולפי אותו סדר, אך רמת הקושי עולה.
  הדרגתיות: המשימות בתוך כל חוברת וכן מחוברת אחת לשנייה, בנויות באופן מדורג מהקל לקשה יותר.
  מגוון ובחירה: המשימות בתכנית מגוונות ומאפשרות לילד בחירה רבה.
  הנאה והנעה: אימון ותרגול קריאה באופן חוויתי ומהנה יגביר את המוטיבציה ללמידה.
  עיצוב אסתטי וגרפי של המשימות, ללא עומס.
  מסרים גלויים (שימוש בסימנים מוסכמים) ומסרים סמויים (תכנים חברתיים - ערכיים).
  שילוב מחשב בהוראה.
  דימוי עצמי: אופן לימוד ותרגול הקריאה והכתיבה ישפיע על תפיסת התלמיד את עצמו כקורא וככותב בפרט ועל הדימוי העצמי שלו בכלל.

מבנה התכנית:
התכנית כוללת שש חוברות עבודה לתלמיד. בכל חוברת מושם דגש על תנועה אחרת:
חוברת 1: תנועת קמץ - פתח, עיצורים ושווא.
חוברת 2: תנועת קמץ - פתח, עיצורים, שווא וחיריק.
חוברת 3: תנועת קמץ - פתח, עיצורים, שווא, חיריק וצירה - סגול.
חוברת 4: תנועת קמץ - פתח, עיצורים, שווא, חיריק וחולם.
חוברת 5: תנועת קמץ - פתח, עיצורים, שווא, חיריק, צירה - סגול וחולם.
חוברת 6: כל התנועות, בהדגש על שורוק- קובוץ.

בכל אחת מהחוברות אותן המשימות ולפי אותו הסדר, כשאוצר המילים מותאם לתנועות הנכללות באותה חוברת ולקוח מעולמו של הילד.
מאחר והתכנית אינה שיטת קריאה בפני עצמה אלא מהווה תכנית העשרה, ניתן להשתמש בחוברות ולשלבן בכל שיטות הקריאה המקובלות בארץ.
לסדרת החוברות מצורף מדריך למורה, בו הצעות לפעילויות אורייניות נוספות, כולל פעילויות המשלבות את המחשב.

אופני השימוש בחוברות:
1. בסיום הקניית כל תנועה. לשם חיזוק, תרגול וביסוס התנועה שנרכשה, תוך טיפוח כישורים אורייניים.
2. תוך הקניית כל תנועה. תלמידים מתקדמים יהיו מסוגלים לעבוד בחוברת הכוללת כבר את כל צירופי אותה תנועה.
3. בעת הקניית תנועה חדשה. ניתן להמשיך ולעבוד גם בחוברות הקודמות, לשם תרגול וביסוס תנועות מסוימות ולהמשך טיפוח הכשירות האוריינית.
4. עבודה משולבת בחוברות השונות, בשיטות קריאה אשר אינן מדורגות לפי תנועות.

מקורות

  • אולשטיין עלית, כהן אתי (2001). הוראת הקריאה בארצות הברית. מכון הנרייטה סאלד, ירושלים.
  • אוריינות בכיתה א' - מדריך למורה בבית הספר היסודי הממלכתי (תשנ"ה). אגף לת"ל, משרד
    החינוך, ירושלים.
  • גיליס מרים (תשמ"ז). מן החדר אל המחשב. אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
  • דו"ח הוועדה להוראת הקריאה של ועדת החינוך של הכנסת . (יולי 2001) יו"ר הוועדה: פרופ' רינה שפירא.
  • ווהל אריה, שלו חנה (1998). קריאה: תיאוריה ומעשה. האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
  • ווהל אריה, ארצי בלהה (2002). אבני יסוד של הקריאה( יחידה 7 בתוך: קריאה , תיאוריה ומעשה). האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
  • ולדן צביה, מזור עמליה (2000). ככתבם וכזמנם…: התלקיט - כתיבה בצוותא, משרד החינוך, מחלקה למיומנויות יסוד, ירושלים.
  • חוזר מנכ"ל ס"א/1(א'), ספטמבר 2000, הוראת הקריאה והכתיבה בכיתה א'.
  • חוזר מנכ"ל ס"ג/2 (א), אוקטובר 2002, הוראת הקריאה בכיתה א'- רכיבי הלמידה וההוראה.
  • טיפוח כשירות אוריינית: מיפוי עקרונות ושיטות הוראה בבתי ספר יסודיים (תש"ס). משרד החינוך, גף הערכה ומדידה, ירושלים.
  • כשירות אוריינית בכיתה א'- הישגם מצופים (תשנ"ט). משרד החינוך, מחלקה למיומנויות יסוד, ירושלים.
  • סנדבונק אנה, ולדן צביה, זילר אילנה (תשנ"ה). ככתבם וכלשונם…על כתיבתם של ילדים צעירים, משרד החינוך, מחלקה למיומנויות יסוד, ירושלים.
  • ספקטור עמוס, כץ איילה, יעקוב אורית (1990). הוראת הקריאה בבתי הספר היסודיים בישראל. מכון הנרייטה סאלד, ירושלים.
  • שלומי דליה (תשנ"ז). לקרוא ולכתוב: מדריך למורה על קריאה וכתיבה של ילדים מתקשים.
  • משרד החינוך, אגף לת"ל, ירושלים.

Go Back  Print  Send Page
ר.מ.ר דידקטיקה בע"מ רחוב חוף השנהב 51, חיפה 34980 | טל: 04-8251666 | פקס: 04-8241199 | rosemr@didactica.co.il


Powered by e-web